<h1>שאילתות פרשת יתרו שאילתא נ"ד</h1>
<h2>דף צז.</h2>
שאילתא דמיחייבין דבית ישראל לקדושי ביומא דשבתא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו ונשי נמי חייבות [ברכות כ': שבועות כ':] דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ואמאי מצות עשה שהזמן גרמה היא וכל מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות אמר אביי מדרבנן אמר ליה רבא והא דבר תורה קאמר ועוד כל היכא דפטירן נשים מאורייתא ליחייבין מדרבנן אלא אמר רבא זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ומיחייב ליקדושי מדאורייתא דתניא [פסחים ק"ה.] לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן הזכרה בברכת המזון ויש בהן קדושה על הכוס שבת ויום טוב אין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון והיכא דלא קדיש ביני שמשי מקדיש כולה יומא [שם] דבעי מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק מי שלא קדש בערב שבת מהו שיקדש והולך כל היום כולו אמר ליה מדאמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולה כך מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו ואע"ג דקדיש בתפלה צריך לאקדושי אכסא [שם ק"ו.] דתנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא ביום בלילה מניין ת"ל את יום וביום מאי אמר רב יהודה אקדשיה מרישא והא אמר מר שבת ויום טוב אין בהן קדושה על הכוס אלא אמר רב יהודה בורא פרי הגפן אתויי כסא דחמרא וברוכי בורא פרי הגפן ומישתא משום כבוד שבת ומנלן דעל היין [ברכות ל"ה. ערכין י"א. י"ב.] דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מניין שאין אומר שירה אלא על היין שנאמר ותאמר להן הגפן החדלתי את תרושי המשמח אלהים ואנשים וגו' אם אנשים משמח דשתו ליה אלהים במה משמח הוי אומר בשירה מיכן אמרו שאין אומרים שירה אלא על היין ומאי היא היא שירה דנסכים [ב"ב צ"ז.] ואמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח למעוטי מאי אילימא למעוטי יין מגיתו והא תני ר' חייא יין מגיתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפילו לכתחילה נמי דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום למעוטי מפיה ומשוליה והא תני רב חייא מפיה ומשוליה לא יביא ואם הביא כשר אלא למעוטי סימן כבל"מץ יין כושי יין בודק יין אליוסתון יין של מרתף יין של צימוקים והא תני ר' חייא יין של צימוקים לא יביא ואם הביא כשר אלא למעוטי סימן קזג"שר יין קוסס יין מזוג יין מגולה יין של שמרים יין שריחו רע והא תניא לא יביא ואם הביא פסול למעוטי מאי אי למעוטי יין קוסס פלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי מזוג נמי עלויי עלייה דאמר רבי יוסי בר חנינא מודין חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שיתן לתוכו מים יין מגולה אסור משום סכנה של שמרים היכי דמי אי דרמא תלתא ואתא ארבעה חמרא מעלייא הוא ואי דרמא תלתא ואתא תלתא ופלגא פלוגתא דרבנן ואחרים אלא למעוטי שריחו רע ואיבעית אימא למעוטי מגולה ושל שמרים ואע"ג דעבדיה במסננת וכדרבי נחמיה דאמר הכי הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך בעא מיניה רב כהנא חמוה דרב משרשיא מרב חמרא חיוריין מהו אמר ליה אל תרא יין כי יתאדם.
שאילתא דמחייבינן דבית ישראל לקדושי ליומא טבא וליומא דשבתא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו וביום טוב כתיב מקרא קודש יהיה לכם ותניא [לפי שעה לא ידעתי מקומו ובת"כ פ' אמור פרשתא י"א אי' שבתון זו קדה"י מקרא קודש קדשהו כו' (ר"ה ל"ב. מכילתא יתרו)] מקרא קודש זה קידוש היום ומחייבינן לקדושיה בצלותא ועל כסא דחמרא וכי חתים יום טוב משום דישראל קא קבעין ליה חתים מקדש ישראל והזמנים אבל שבת דקבעא וקיימא חתים מקדש השבת יום טוב שחל להיות בשבת אומר מקדש השבת וישראל והזמנים דתניא [ביצה י"ז. תוספתא ברכות פ"ג] יום טוב שחל להיות בשבת מתפלל שמונה של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה ובה"א שבע מתחיל בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע רבי אומר אף חותם בה מקדש ישראל והשבת והזמנים תני תנא קמיה דרבינא הכי אמר ליה אטו שבת ישראל מקדשי שבת הוא דקא מיקדש נפשיה אלא אמר רבינא מקדש השבת וישראל והזמנים [שם] אמר רב יוסף הילכתא כרבי וכי דתריץ רבינא ואסיר למיטעם מידי עד דמקדש והיכא דלא קדיש ואישתלי וטעים מקדש [פסחים ק"ז.] דאמר רבא הילכתא טעם מקדש ואף על גב דקדיש אכסא ובצלותא צריך לאדכורי בברכת המזון בין בשבת בין ביום טוב כדתניא [שם ק"ה.] לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון שבת ויום טוב אין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון. ברם צריך טעה ולא הזכיר של שבת ויום טוב חוזר לראש אי לא מי אמרינן כיון דבירך ברכת המזון יצא ידי חובתו ואי הדר מברך הויא ברכה שאינה צריכה או דילמא כיון דתיקנוה רבנן ואסמכוה אקרא דכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה כמאן דלא בריך דמי ת"ש [ברכות מ"ט.] דיתיב רבי זירא אחוריה דרב גידל קמיה דרב הונא ויתיב קא אמר טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל לאות ולברית כאשר דיבר ברוך מקדש השבת וביום טוב אומר ברוך אשר נתן מועדים לשמחה לעמו ישראל לאות כאשר דבר ברוך מקדש ישראל והזמנים והני מילי שלא פתח בהטוב ומטיב אבל פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש אלמא הדר בין בתפלה בין בברכת המזון והני מילי שבת ויום טוב דלא סגיא [דלא אכיל] (דלאכיל) אבל ראש חודש דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל בתפלה הדר בברכת המזון לא הדר. אי נמי ברם צריך מימר אמרינן [ב"ב צ"ז.] דאין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לגבי מזבח לאפוקי של ריח רע דפני ריחיה ולאפוקי נמי מגולה [שם:] ואע"ג דעביר במסננת ואפילו הכי אסור משום הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך יין מגיתו מאי כיון דלא חזי על גבי המזבח לכתחילה דתנן [עדיות רפ"ו ברכות כ"ז. נדה ח'.] על יין בן ארבעים יום שנתנסך על גבי המזבח לקידושא נמי לא מקדשינן מיניה או דילמא כיון דעל גבי המזבח דאיעבד שפיר דמי דתני רבי חייא יין מגיתו לא יביא ואם הביא כשר הכא נמי לכתחלה מקדש עליה ת"ש [ב"ב צ"ז:] דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הכוס ואומר עליו קידוש היום.
